ביטחון עצמי נתפס לרוב כתכונה פנימית חמקמקה, המשתנה בהתאם לסיטואציה, לאנשים בחדר או לנושא השיחה. במאמר זה תגלו את הבסיס הנוירולוגי והפיזיולוגי לביטחון עצמי יציב שאינו תלוי בדבר. נבחן את התובנות של מדענית המוח ג'יל בולט טיילור על האונות במוח, ונציג כלים מעשיים מתוך שיטת לאבאן (Laban) לחיזוק הנוכחות הגופנית והפחתת ביקורת עצמית – שיאפשרו לכם לשמור על שקט פנימי וסמכותיות בכל סיטואציה חברתית או מקצועית.
בטחון עצמי. עניין חמקמק.
רגע אחד נראה שיש לנו אותו ופתאום הוא מתערער. יש מצבים שבהם אנחנו הכי בטוחים בעצמנו, ובמצבים אחרים מרגישים מעורערים בלי שום סיבה. זה יכול לקרות ממבט, אוירה כלשהי, כמות אנשים בחדר או הנושא שעליו מדברים. זה בטחון-שתלוי-בדבר.
בסרטון המרתק של ג'יל בולט טיילור היא מתארת את ההבדל בין שתי האונות של המוח וחוויית העצמי שהן מייצרות:
- באונה הימנית של המוח אנחנו חווים את עצמנו כחלק בלתי נפרד מהיקום, כאנרגיה אינסופית וכל-יכולה. כנוכחות בהירה ושלווה.
- האונה השמאלית היא זו שמייצרת לנו חוויית 'אני' נפרדת מהסביבה, כלומר מייצרת ישות שיש לה מרחב אישי, גבולות, שאיפות ורצונות, אגו.
הסינרגיה בין שתי האונות מאפשרת לנו מצד אחד לנוע בעולם בנוחות ובטחון ומצד שני לפעול על העולם ולשנות אותו בהתאם לשאיפות ולרצונות שלנו. רק שאצל הרבה אנשים האונה השמאלית תפסה פיקוד והשתלטה על העניינים לגמרי… וזה יוצר בעיה.
אם אנחנו חווים רק נפרדות – קשה לנו לייצר בטחון עצמי שפשוט הולך איתנו לכל מקום. בטחון עצמי בסיסי שאינו תלוי בדבר.
אז אנחנו נאחזים בגורמים חיצוניים שיתנו לנו בטחון… אבל זה לא מחזיק.
וכאן הגוף נכנס לתמונה :)
להיות נוכחים בגוף זה להיות מחוברים, ולא מהראש. זה מחבר אותנו להוויה הנינוחה של האונה הימנית, זאת שפשוט נמצאת.
חיזוק הנוכחות הגופנית בשיטת לאבאן הוא תרגול פשוט ומרתק, שמעשיר את חוויית האני ומחזק את הבטחון העצמי.
איך שיטת לאבאן (Laban Movement Analysis) משנה את הנוכחות הגופנית והביטחון העצמי
רודולף לאבאן, מחלוצי חקר התנועה, הגדיר ארבעה מאפיינים מרכזיים המשפיעים על האופן שבו אנו זזים, מציגים את עצמנו וחווים את הגוף שלנו במרחב. הבנת מאפיינים אלו מאפשרת לנו לעבור מנפרדות מחשבתית לנוכחות גופנית מלאה:
- משקל (Weight): היכולת להרגיש את כובד המשקל של הגוף ואת החיבור לקרקע (Grounding). כשאנחנו חסרי ביטחון, אנו נוטים "לצוף" בחלק העליון של הגוף ולהיות מופעלים מהראש. נוכחות של משקל מעניקה תחושת סמכות ויציבות.
- מרחב (Space): האופן שבו אנו תופסים מקום. האם התנועה שלנו ישירה ורציפה או מהוססת ומצומצמת? כשאנו מאפשרים לגוף לתפוס נפח טבעי במרחב, המוח מקבל איתות מיידי של ביטחון ושליטה.
- זמן (Time): הקצב שבו אנו פועלים ומדברים. דיבור מהיר מדי או תנועות תזזיתיות מעידים על הצפה של האונה השמאלית בביקורת עצמית. האטה מודעת מייצרת שלווה ושקט פנימי.
- זרימה (Flow): מעבר בין זרימה חופשית (משוחררת וזורמת) לבין זרימה מוחזקת (מתוחה ומבוקרת). איזון נכון מונע קיפאון בסיטואציות של לחץ.
תרגיל מעשי לבניית ביטחון עצמי שאינו תלוי בדבר
כדי לחזק את הפעילות של האונה הימנית ולהפחית את שיפוטיות האונה השמאלית בזמן אמת, מומלץ לתרגל את סדרת הפעולות הבאה לפני סיטואציה מאתגרת (כגון פרזנטציה, ישיבה חשובה או מנגנון דיבור מול קהל):
- תחושת מגע מלאה בקרקע: עמדו בפישוק ברוחב האגן, העבירו את תשומת הלב לכפות הרגליים והרגישו את תמיכת הרצפה.
- נשימה סרעפתית מרגיעה: קחו שאיפה איטית דרך האף למשך 4 שניות, והוציאו אוויר דרך הפה במשך 6 שניות. הנשימה המוארכת מפעילה את המערכת הפאראסימפתטית ומפחיתה הורמוני לחץ.
- מיקוד חושי (5-4-3-2-1): סרקו את החדר וזהו 5 דברים שאתם רואים, 4 דברים שאתם מרגישים במגע (כמו המרקם של הבגד), 3 קולות שאתם שומעים, 2 ריחות שאתם מריחים ותחושת טעם אחת. תרגיל זה מוציא אתכם מיד מלולאת המחשבות אל ההווה.
קראו גם על: איך להישאר אותנטי מול טלפרומפטר | העברת מסרים בזום
שאלות ותשובות נפוצות על ביטחון עצמי, שפת גוף ושיטת לאבאן
- מהו ההבדל המרכזי בין ביטחון עצמי מותנה לביטחון עצמי בסיסי?
ביטחון עצמי מותנה נשען על גורמים חיצוניים משתנים, כגון מחמאות, מעמד, הישגים או תגובות הסביבה. לעומתו, ביטחון עצמי בסיסי נובע מחיבור פנימי, דימוי גוף יציב וקבלה עצמית שאינם מתערערים גם כשמשהו בסיטואציה החיצונית משתנה. - איך האונה השמאלית והאונה הימנית משפיעות על הביטחון העצמי?
האונה השמאלית אחראית על ניתוח, שיפוטיות, ביקורת עצמית ותחושת נפרדות, ולכן כשהיא דומיננטית מדי היא מייצרת חרדה וספקות. האונה הימנית מייצרת תחושת חיבור, נוכחות ברגע, רוגע וסנכרון סביבתי, המהווים את הבסיס לשקט פנימי. - מהי שיטת לאבאן ואיך היא קשורה לביטחון עצמי?
שיטת לאבאן לניתוח תנועה (Laban Movement Analysis) חוקרת את הדינמיקה של תנועת הגוף במרחב לפי ארבעה מרכיבים: משקל, מרחב, זמן וזרימה. תרגול מודע של מרכיבים אלו מאפשר לשנות את הנוכחות הפיזית ולשדר לסביבה ולמוח ביטחון וסמכות. - איך עבודה על שפת הגוף יכולה לשנות הרגשה פנימית של חוסר ביטחון?
קיימת תקשורת דו-כיוונית רציפה בין הגוף למוח (Self-Perception Mechanism). אימוץ יציבה פתוחה, יציבה מחוברת לקרקע ונשימה סדירה משחררים הורמונים מפחיתי לחץ ומאותתים למוח שהגוף נמצא במקום בטוח. - מה עושים כאשר מרגישים פחד קהל או ספק עצמי רגע לפני פרזנטציה?
מעבירים את המיקוד מהמחשבות באונה השמאלית אל התחושות הפיזיות והחושים: מבצעים נשימות סרעפתיות, מרגישים את מגע כפות הרגליים ברצפה וממקדים את תשומת הלב בצרכים של המאזינים ולא בשיפוטיות העצמית. - האם ביטחון עצמי הוא תכונה מולדת או מיומנות שניתן לפתח?
ביטחון עצמי הוא מיומנות נרכשת לכל דבר. הודות לגמישות המוחית (נורופלסטיות), ניתן לאמן ולחזק דפוסי חשיבה ותגובות פיזיולוגיות חדשות באמצעות תרגול נוכחות גופנית, שינוי דיבור פנימי וחשיפה הדרגתית. - איך תחושת ה"נפרדות" מגבירה חרדה חברתית?
כשאנחנו מרגישים נפרדים לחלוטין מהסביבה, כל מפגש אנושי נתפס כ"אני מול העולם" או כאירוע שיפוטי מאים. חיזוק האונה הימנית והתמקדות בחיבור ובחוויה המשותפת מפחיתים את תחושת האיום. - כיצד נשימה סרעפתית משפיעה על מערכת העצבים?
נשימה סרעפתית עם הוצאת אוויר ממושכת מפעילה את עצב הוואגוס (Vagus Nerve) ואת המערכת הפאראסימפתטית, מאטה את קצב הלב ומפחיתה את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) בגוף.
