יש אנשים שנכנסים לחדר ומיד יודעים מה להגיד. הם זורקים הערה קלילה על מזג האוויר, שואלים משהו על האירוע, מוצאים דרך להתחבר בשניות. אחרים מרגישים תקועים. המילים לא באות, השתיקות כבדות, וכל ניסיון להעלות נושא שיחה מרגיש מאולץ.
הרבה אנשים לא אוהבים סמול טוק. זה נראה להם רדוד, מלאכותי, חסר משמעות. "אני לא טוב בדברים האלה", הם אומרים, "אני מעדיף לדבר על נושאים עמוקים."
אבל האמת היא שסמול טוק הוא לא סתם מילוי של זמן ריק – הוא הדרך שבה קשרים מתחילים. הוא הסדק הראשון בקיר הדמיוני שקיים בין שני אנשים זרים.
מה באמת קורה בסמול טוק?
סמול טוק הוא כמו רקמת חיבור חברתית – הוא לא העיקר, אבל בלעדיו קשה לבנות מערכות יחסים משמעותיות. דרך שיחות קטנות אנחנו בודקים את הקרקע, מרגישים את הדינמיקה, נותנים אמון ראשוני. זה נכון במפגש עם אנשים חדשים, זה נכון בכניסה לסביבה מקצועית חדשה, וזה נכון אפילו בשיחות יומיומיות עם קולגות ועובדים.
בדיוק כמו שלא מתחילים ארוחה עם המנה העיקרית אלא עם פתיח עדין, ככה גם בשיחה – סמול טוק הוא ההזמנה להתחבר.
איך להפוך סמול טוק למשהו טבעי יותר?
- לא להתמקד במילים – אלא בכוונה
במקום לחשוב "מה אני אגיד?", נסי לשאול "איך אני רוצה לגרום לאדם השני להרגיש?" כשאנחנו מתמקדים בהרגשה ולא בתוכן, השיחה הופכת טבעית יותר. - לחפש נקודות חיבור
סמול טוק עובד הכי טוב כשאנחנו מחפשים מכנה משותף. זה יכול להיות המקום שבו אתם נמצאים, סיטואציה משותפת, או אפילו תחומי עניין דומים. - לתת מקום לשתיקות
זה בסדר אם יש רגע של שקט. סמול טוק לא חייב להיות זרם בלתי פוסק של מילים. לפעמים דווקא רגע של פאוזה מהמילים מאפשר לשיחה להתפתח. - להתעניין באמת
אנשים מרגישים מתי שואלים אותם שאלה כי "צריך" ומתי באמת מתעניינים בהם. סמול טוק מוצלח הוא כזה שמוביל להתעניינות כנה. - לתרגל בסביבות שונות
ככל שמתנסים ביותר סיטואציות, כך קל יותר לפתח ביטחון בסמול טוק. אפשר להתחיל עם אינטראקציות קצרות אמא בגן של הילדה, אדם בתור במשרד הפנים, קולגה בפינת הקפה – ולראות איך זה זורם.
למה זה חשוב?
בסופו של דבר, סמול טוק הוא כלי שעוזר לנו להיות בנוכחות, לפתח תקשורת ולהרגיש בנוח יותר במרחבים חברתיים. הוא לא רק על מה שנאמר – אלא על יצירת גשר בין אנשים.
