כשהגוף זוכר מה שהנפש שכחה: התמודדות עם פחד קהל על רקע המלחמה

כבר תקופה ארוכה שבה המציאות הישראלית היא של מלחמה. המערכה האחרונה עם איראן הקצינה את מה שכבר היה קיצוני. ובתוך כל זה החיים ממשיכים ואיתם גם האתגרים "הרגילים"…

פחד הקהל עלול 'לעלות קומה' או להפוך למורכב יותר להתמודדות כשגם הקהל וגם את.ה כדובר נמצאים במצב של סטרס מתמשך ואי-ודאות.

 

הגוף כמפה לרגש

גם אם הצלחת להדחיק את האקטואליה ואת הפחדים ואפילו להימנע מצפייה בערוצי החדשות, הגוף שלך חווה את מה שקורה כאן. ההתמודדות הגופנית עם חרדה ופחדים באה לידי ביטוי בניואנסים קטנים וכמעט לא-מורגשים אבל זה מצטבר למכלול שעלול להתפוצץ לך בפרצוף ברגעים שבהם הלחץ מוגבר, כמו למשל בסיטואציה של דיבור מול קהל.

 

מפחד לנוכחות: כלים מעשיים

כדי להיות נוכחים ונינוחים יותר מול קהל, צריך קודם כל להבין שגם הגוף והנפש שותפים פעילים למשימה, ושצריך להכין אותם לארוע. איך עושים את זה? קבלו:

 

1. להתיידד עם המרחב

לגוף שלך נוח ונעים יותר כשהוא מרגיש בבית. זה אומר שלפני שאתם עולים לבמה, קחו רגע להביט סביב בחדר שבו אתם נמצאים, אם זה אפשרי אז תרשו לעצמכם לעמוד על הבמה עוד לפני שתורכם לדבר. לתפוס בעלות על המרחב, כאילו שהוא שייך לכם. בדרך זו אנחנו יוצרים עבור המערכת הלא-מודעת תחושת בטחון ושליטה, ומפחיתים את אפקט החרדה.

 

2. נשימה נינוחה

הנשימה היא הפעולה הגופנית הכי בסיסית שלנו. במקום לנסות לשלוט בחרדה, השתמשו בה כמנוע. נשימה עמוקה עם דגש על הנשיפה (לא רק השאיפה) מאפשרת לגוף לעבור ממצב של כיווץ ומתח למצב משוחרר וזורם יותר.

מומלץ לקחת רגעי נשימה נינוחה לא רק לקראת הופעה מול קהל אלא כמה פעמים ביום, בכל יום. יש לזה השפעה מייצבת על המערכת הרגשית המעורערת בזמנים כאלה.

 

3. לקחת את הזמן

בעידן של מהירות ודרישה לתשובות מיידיות, אחת המתנות הגדולות שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולקהל שלנו הוא הזמן. הכוונה היא לשלב פאוזות בהופעה שלך. פאוזה נותנת לקהל זמן לעבור בין רעיון לרעיון, זמן לעכל תוכן חדש.

כשמשתמשים בפאוזות באופן חכם, הקהל מתחיל להאמין לך יותר. הוא רואה את האנושיות שבך, אנושיות שהוא כל כך זקוק לה ועכשיו יותר מתמיד.

 

4. להסתכל על הקהל בחמלה

הרבה אנשים ממש נמנעים מלהתבונן על הקהל שלהם. זו טעות שמונעת מכם מראש ליצור קשר.

במקום לראות בקהל איום, אני ממליצה לכם להשתמש בעיניים שלכם כדי להסתכל עליהם עוד לפני שהם מסתכלים עליכם. חישבו עליהם כמו ילדים שהגיעו בבוקר לגן, עייפים וחמודים. קחו רגע לדמיין את הצרות שלהם, את הדאגות שמלוות אותם ביומיום. אפילו לרחם עליהם שהם נושאים על גבם כל כך הרבה אחריות. המבט החומל מוציא את נדיבות הלב שבך, מפחית את החרדה ועוזר ליצור קשר עם הקהל.

 

מותר לך להיות פגיע.ה

בשנתיים האחרונות כולנו נושאים בתוכנו שבריריות וחוסר ודאות, הדרישה "להיות מושלמים" מול קהל הופכת להיות לא רק לא הגיונית, אלא גם לא אמיתית. הקהל הישראלי של היום מבין פגיעות, הוא חי אותה. במקום לנסות להחביא את הפגיעות, אפשר למנף אותה כדי להתחבר.

 

סיכום: מהישרדות לנוכחות

פחד קהל בזמן משבר הוא תגובה טבעית למצב לא טבעי. במקום לנסות לחסל אותו, אני מזמינה אותך להתחיל להכיר אותו, להבין מה הגוף שלך מנסה לספר, ובעיקר לסמוך על הידע הפנימי שקיים שם בשבילך מאז ומתמיד.

 

רוצה להתגבר על פחד-קהל ולדבר מול אחרים באותנטיות? מזמינים אותך לקורס הדגל שלנו, כל הפרטים על המעבדה לדיבור מול קהל כאן בלינק.